אני מניח שקריאת הטור הקודם גרמה לכם למבול של שאלות:
"מדוע מסלולים החשופים למניות מוגדרים כהשקעה בסיכון גבוה?"
"איך בכלל אפשר לדון במסלולים אלו, הרי ראינו חברות שהמניה שלהן התרסקה בעשרות אחוזים"?
"חלק מהשנים האחרונות היו גרועות לחברות רבות בתחום הטכנולוגיה, ולמרות העליות לאחר מכן, מי מבטיח לנו שזה יחזיק מעמד?"
לפני שאענה, כמה מילים על שוק המניות. מניה היא נייר ערך המקנה חלק בבעלות בחברה. כדי לדעת האם כדאי לנו להחזיק במנייה של חברה מסוימת ומהו פוטנציאל הרווח הטמון בה עלינו להבין את מהות החברה. הבנה אמיתית מושגת באמצעות קריאת הדו"חות של החברה עד למסקנה האם מכפיל הרווח משקף את הערך האמיתי של החברה. זוהי צורת עבודה שאינה מתאימה לרוב האנשים.
יש קיצור דרך לעבודה יסודית זו, מבצעות אותו החברות המשקיעות את כספי החסכונות שלנו הכוללים פנסיה, קרן השתלמות, חיסכון לכל ילד ועוד. אלו מושקעים ע"י החברות בפיזור רחב של מניות, או שהם מחקים מדדי מניות. כלומר: מושקעים בקבוצה של מניות, דוגמת מדד ה-s&p 500 בארה"ב – מדד הכולל מניות של 500 תאגידים (רובם אמריקאיים), בהם ענקיות טכנולוגיה, תעופה, מזון ועוד תחומים רבים המניעים את הכלכלה העולמית. אחד הדברים העיקריים שעליהם מבוססת הבנת הכלכלה הינו עקרון "צריכה צמיחה" – לפיו, ככל שאנחנו צורכים יותר, החברות המספקות לנו את הצריכה, צומחות, מתפתחות ויכולות לפתח מוצרים חדשים. זהו הגלגל המניע את הכלכלה העולמית.
מסלולים מחקי מניות בנויים בצורה הפולטת מהמדד חברה שלא מציגה צמיחה לטווח ארוך, ולכן מדובר באינדיקציה מהימנה לצמיחה הגלובלית. חשוב להבין כי ישנם זמני משבר המשתקפים בצורה ישירה בירידה במדדי המניות, אך מכיוון שהמוצרים של אותן חברות הינם מוצרים שכל אחד מאיתנו צורך, אין אף הגיון כלכלי שכולן יקרסו ויפשטו את הרגל, גם לא בעיתות משבר. לכן השקעה בפיזור רחב של מניות נחשבת להשקעה נבונה ואחראית.
מדוע בכל זאת מסלולי מניות נחשבים השקעה בסיכון גבוה?
הרמב"ם כותב לגבי שמירת הגוף, שרוב הֶחֳלָאִים הבאים על האדם מגיעים אליו מחמת מאכלים רעים או אכילה מרובה, ובלעדי זה האדם יכול היה לחיות הרבה יותר שנים. נמצא שהאדם כביכול כורה את קברו. וכמו שכתוב "אולת אדם תסלף דרכו". אותו דפוס התנהגות קיים גם ביחס להתנהלות הכלכלית שלנו הכוללת בין היתר דפוסי התנהלות בזמני ירידות בשווקים הגורמים ללחץ וכתוצאה מכך למשיכת הכסף או מעבר למסלולים אחרים דבר המקבע את ההפסד.
אין חולק על כך ששוק המניות הוא שוק תנודתי, אולם החוכמה היא "להשאר על הגלגל" גם כאשר השוק נמצא בירידה, כי הוא תמיד "מתקן" את עצמו וחוזר לרמתו הקודמת.
שימו לב: כאשר שוק המניות יורד ערך התיק שלנו שווה פחות, אך מעשית אין ביטוי לירידת הערך, כל עוד לא ביצענו שינויים בתיק.
כך שאם מדובר בכסף שאנו זקוקים לו בעוד שנים רבות אין אף סיבה בעולם לעשות שינויים. אדרבה, בטווח הארוך שוק המניות הוכיח היסטורית שהוא מתקן את עצמו ועתיד לשבור שיאים חדשים. בניגוד לדחף למשוך – דווקא מי שמושך או מבצע שינויים אחרים הוא זה שמקבע את ההפסד, מכיוון שלאחר שיסתיימו הירידות והשווקים יעלו הוא לא יהיה שם בשביל להנות מהעליות.
לסיכום: אנשים שמשכו בירידות הפסידו הרבה מאד כסף, ולמרות העובדה כי בטווח הארוך השווקים עולים, אנשים עושים טעויות שוב ושוב, מושכים ומממשים בירידות כסף שאינם זקוקים לו באופן מידי, ובעצם מקבעים את ההפסד.
זו הסיבה בגינה נחשבים המסלולים האלו כסיכון מוגבר. נמצא איפוא כי בטווח הארוך לא המסלול מסוכן, אלא האדם הוא המסוכן. 'האדם כורה את קברו'. יהי רצון שנשכיל לבצע החלטות מושכלות ונבונות.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ השקעות, אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא.
לתגובות והערות ניתן לפנות לרב נחום ברוק במייל: nachumbbbb@gmail.com
4 תגובות
קודם כל תודה רבה
רציתי לשאול למה אומרים שהזמן שטוב להיכנס לשוק זה בזמן
שפל הרי זה לזמן ארוך ואין לזה ביטוי כי אני לא קונה מספר יחידות
של מניות אלא מחקה מדד
קודם כל תודה רבה
רציתי לשאול למה אומרים שהזמן שטוב להיכנס לשוק זה בזמן
שפל הרי זה לזמן ארוך ואין לזה ביטוי כי אני לא קונה מספר יחידות
של מניות אלא מחקה מדד
אתה מוזמן להכנס ל https://forum.benakel.org/ ושם תקבל תשובות מקצועיות לשאלותיך
תודה רבה מאד נהניתי מהדברים, אולם דבר אחד לא הבנתי שהסברת שהאנשים הם הגורמים לסיכון הגבוה או הנמוך אם כך איך אפשר לקבע כל מסלול אם זה סיכון נמוך או גבוה הרי זה תלוי באנשים לדעתך ואם נכונים הדברים שכתבת מה בכל זאת גורם למסלולים אחרים להיקרא סיכון נמוך? אשמח לקבל תשובה.