כשרות השקעות בשוק ההון:
ראשית עלינו לבאר את עקרונות המערכות הפיננסיות הקיימות ואת השאלות ההלכתיות הקשורות:
שוק ההון הינו מקום בו יכול כל אדם להשקיע את כספו על ידי קניית ניירות ערך, ויש לזה שני צורות עיקריות ראשית בדרך של מניה כלומר קניית חלק בחברה כלשהיא וכשהחברה מצליחה נוצר ביקוש למניותיה וע"י כך מחירם עולה ובעלי המניות מרוויחים וכן היות ובעלי המניות הם בעצם בעלי החברה מפעם לפעם החברה מחלקת דיבדנדים שהם רווחים הנגזרים מפעילות החברה, הדרך השנייה להשקעה היא באגחי"ם, שהיות והחברות נצרכות לתזרים מזומנים הם מנפיקות אג"ח שהוא שטר חוב בו הם מעוניינות ללוות כסף מהציבור תמורת ריבית, הרווח מאג"ח הוא ראשית הריבית עבור ההלוואה, שנית ערכו נקבע ג"כ לפי היצע וביקוש ע"פ אמינות החברה וביצועיה הפיננסיים.
כיום צורת קרנות הפנסיה והגמל הם שכספי הפנסיה מושקעים בשוק ההון על שלל צורתיו השונות לכך הוקמו גופי כשרות העוסקים במתן פתרונות הלכתיים לשאלות המתעוררות.
בעוד בקניית אגחי"ם אפשר לפתור את הבעיה בצורה פשוטה ע"י כתיבת הית"ע פרטי בין כל קוני האג"ח לבין החברה המנפיקה אותו ודי בזה, במנייה לעומת זאת מכיוון שבפשטות מנייה היא שותפות גמורה בחברה על כל שלל הפעולות שהחברה עושה נמצא שכדי לקנות מנייה של חברה עלינו לבדוק שהחברה אינה מלווה או לווה בריבית בשום צורה מה שכמעט לא שייך במציאות בת ימינו וכן יש בכך חשש של חמץ וחילול שבת וכיו"ב, אי לכך הוראתם של גדולי הפוסקים שיש להימנע מהחזקת מניות דרך קרנות בכל צורה שהיא [הוראה זו נמצאת בקו ההנחיות של כשרויות 'גלאט הון' ו'העדה החרדית'].
הפיתרון הקיים כיום בכשרויות המהודרות הוא היחשפות למניות באופן עקיף דרך מחקי מדד ודומיו, כלומר ישנם קרנות שלוקחות את כספי העמיתים ומבטיחות לתת לבעלי הכסף לפי מדד מסוים של סך חברות מסויים שבשקלול דעת המומחים הסיכוי של אותם חברות להרוויח, וחברות הגמל והפנסיה רוכשות קרנות אלו.
הדרך של קרנות אלו להיות צמודים למדד תתכן בשני דרכים, א. קניית אותם מניות מרכיבי המדד באופן ישיר, ובדרך זה יוצא שהעמית נחשב בעלים על המניות, כי הקרן רוכשת אותם עבורו, ושוב באנו לידי איסור בהחזקת מניות של חברות העוסקות באיסורי תורה. ב. דרך נוספת שדרכה אפשר להיחשף לסחר במניות היא דרך קניית אופציות וחוזים ויבוארו כדלהלן:
אופציה כשמה כן היא אפשרות להרוויח כלומר שבמקום שהקונה יצטרך לשלם את כל מחיר המניה הוא משלם לחברה מסוימת סך חלקי של מחירה (5%) ובכך הוא מבטיח לעצמו שבהנחה וירצה לקנות את המניה בעתיד ישלם רק את הפער שבין הסכום ששילם כעת לבין סכום שווי המניה בשעה שהתנה עם החברה שיקנה אותה. חוזים -אלו הן שטרי התחייבות שחברה חיצונית מתחייבת את עליית המדד בתאריך המימוש, בתמורה לכך שרוכש החוזה נותן התחייבות נגדית של ירידת ערך המדד בתקופת מימוש המוסכמת.
מחקה מדד s&p 500:
הדבר שנוסף לכשרויות המהודרות בעת האחרונה הוא מחקה מדד s&p 500 ובכדי להבין את עניינו ואת הסיבה שהוא הוכשר יש להקדים כדלהלן:
- מדד s&p 500 כולל חברות ישראליות, ולכך אין מקום להתיר לרכוש מדד זה על סמך ההיתר שחברה בעלת רוב גויי נחשבת כממון גוי, כי אותם חברות שהם בבעלות ישראל נרכשות באופן פרטני [בתוך סל המדד] ושוב יש כאן בעלות ישירה בחברה של ישראל העוסק בדברים האסורים.
- עד לא מזמן אחת מדרכי ההשקעות הייתה באופן של תעודת סל כלומר בתי ההשקעות יוצרים סל מניות מסויים והמשקיע מקבל אחוזי רווח כפי עליית מדד הסל, בהשקפה ראשונה יש לדון את הכסף הניתן לבית ההשקעות כהלוואה בהית"ע והריבית היא משתנה לפי ערך עליית מדד הסל, אלא דא עקא שהיות והית"ע מורכב מפלגא מלווה פלגא פיקדון, והתנאי המותנה עם חברת ההשקעות הוא שיקנו בדווקא את מניות החברות המרכיבות את הסל, א"כ המתעסק קונה בציווי הנותן ועבורו מניות אסורות בכספי הפיקדון, ואל יאמר הנותן "חלקי במותרים" מכיוון שהרי הנותן תובע לקבל את עליית ערך כל הסל ולא רק את עליית הערך של המניות המותרות שבתוך הסל, ולכן יש לאסור מצב זה בו קונים מניות עבור עמיתי הסל מחמת שיש בזה קניית מניות אסורות עבור ובציווי הנותן, ונושא זה עמד בעין הויכוח בין כשרות גלאט הון לכשרות העדה החרדית.
בשנים האחרונות השתנה התנהלות של תעודות סל ונהיו קרנות סל, שמשמעות הדברים היא שסל המניות שרוכשת הקרן נרכש עבור העמיתים והרי הם בבעלותו, ושוב כלל לא שייך היתר עיסקא, אלא קניית קרן סל משמעותה היא קניית המניות שרוכשת קרן הסל, ולכן ירד מהפרק כל הנדון [הנ"ל אות ב] להכשיר קרנות סל על ידי היתר עיסקא.
אך בשונה מקרנות סל, שבהם רוכשות הנהלת הקרנות את המניות עצמם, בקרנות מחקה מדד s&p 500 אין הדרך להחזיק את המניות אלא חוזים עליהם, ועוד סוגי ניירות ערך שונים הנצמדים למדד, כל עוד והקרן רוכשת את המדד רק דרך חוזים אין בה חשש של החזקת מניות, אך ישנם קרנות שרוכשות את המדד גם דרך קרנות סל של ארצה"ב וכיו"ב הנקראים ETF, קרנות אלו מנוהלות באופן שהקרן רוכשת המניות עצמם עבור הרוכש, ולכך שוב יש כאן החזקה ישירה של המניות.
נקודה נוספת יש בקרנות מחקי מדד הנ"ל הוא כספי הבטחונות, שהחוק מחייב את בתי ההשקעות להחזיק ביטחונות על הכספים כלומר להחזיק חלק מהכסף בהשקעות בסיכון נמוך יותר, והיות וקרן סל מצד עצמה וטבעה עניינה הוא חברה מנהלת בעלמא וכמו שנתבאר למעלה, נמצא א"כ שהשקעתם של כספי הבטחונות הנעשית עבור העמיתים הרי היא בבעלותם הגמורה.
לאור האמור נבין מה הם ההקפדות של נהלי הכשרות של גלאט הון בהכשר מחקי המדד הנ"ל, א. לוודא שכספי הביטחונות נמצאים אך ורק בבנקים בא"י החתומים בהית"ע פרטי עם עמיתי המסלול, ולא מאפשרים את הנחת הכספים בבנקים או בהשקעות בחו"ל ששם אין אפשרות של היתר עיסקא, ב. שרכישת המדד תהיה דוקא דרך חוזים [או אופציות] ובשום אופן לא בניירות ערך הנקראות ETF שרוכשים את המניות עצמם עבור העמיתים, וכן כספי הבטחונות שלהם נמצאים בפיקדונות בנקאיים בחו"ל.
שני הקפדות אלו הם הגורם שמהוה חייץ בין אותם קרנות וקופות מחקי מדד s&p 500 שיש להם אישור כשרותי 'גלאט הון' לקרנות שאין להם כשרות, ואף שבסופו של יום הניהול הפיננסי של הקרנות זהה, מבחינה הלכתית תהום פעורה ביניהם, ועל זה נאמר אני ד' שהבחנתי במצריים בין טיפה לטיפה!
[1] מתוך שיעור שנמסר, ונכתב ע"י אחד השומעים.
[2] בשאלת הבעלות על מניות נחלקו הפוסקים עיין בהרחבה בספר תקנת הריבית הארוך, אך לעניין קרנות פנסיה אין כ"כ משמעות למחלוקת מכיוון שגם טענות המקילים הינם בעיקר כאשר מדובר על קנייה יחידנית של אדם פרטי ששם היו מגדולי הפוסקים שסברו שכל הקנייה הינה לעניין רווח והפסד ולא עבור בעלות בחברה, אמנם בקנייה דרך כל קרן שהיא היות והקרן מאגדת בתוכה מספר רב של קונים בסכומי כסף משמעותיים לכן היא מצביעה ומתערבת בניהול בפועל של החברות בהם מניות העמיתים מושקעות, ולא זו בלבד אלא החוק מחייב זאת בכדי להבטיח את כדאיות ההשקעה לעמיתים, ומכיוון שכך בציור זה רוב מניין ובניין של הפוסקים מודים שהחזקת המנייה משמעותה ההלכתית היא בעלות ואחריות על כל פעילות החברה.
[3] ובייחוד שחלקם היחסי בסל הוא ככל הנראה זניח.
[4] והיות הכספים בחו"ל אינו גורם להיות ממון עכו"ם ואפילו לא רוב עכו"ם מחמת שיהודים רבים מחזיקים במניות ובבעלות בנקים וחברות בחו"ל.