"ולא יצטרכו עמך בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר"

אי אפשר לדבר על חתונות הילדים בלי לשאול את השאלה הכי בוערת – "להפקיד בגמ"ח או להשקיע בשוק ההון?"

מטבע הדברים הדיון על הנושא עלול להיות אמוציונלי, אבל כדרכנו נשתדל להיות ענייניים ולכתוב לגופם של דברים.

נניח היום על השולחן שתי אופציות, ונבחן אותן האחת מול השנייה. נכון, האופציות לא שוות בסכומים ובתקופות; על זה נדבר בשלב הבא. נעבור בין הפרמטרים השונים והשיקולים המגוונים, ונראה מה עדיף על מה ומתי.

אופציה א':

הפקדה בגמ"ח

נניח שבארץ רחוקה ששמה לא ידוע, ישנו גמ"ח מיוחד, נקרא לו לצורך הדוגמה, גמ"ח "קרן הצבי".

בגמ"ח "קרן הצבי" ישנם נהלים מסודרים. אם אתה רוצה לקבל הלוואה, אתה לא יכול לבוא יום לפני החתונה ולהגיש בקשה, אתה צריך להתכונן מראש. לא שנה לפני החתונה, גם לא שנתיים, אלא כשהחתן המיועד בן שנתיים בלבד!

הנהלים לקבלת הלוואה הם כדלהלן – במשך 10 שנים ההורים תורמים לגמ"ח 200 ₪  בכל חודש, ולקראת החתונה הזוג מקבל הלוואה של 200,000 ₪. אכן, סכום לא מבוטל!

חודש אחרי החתונה הזוג מתחיל להחזיר 2,000 ₪  לחודש למשך 100 חודשים, שהם 8.3 שנים.

נחשב את עלות ההלוואה: 24,000 ₪  שניתנים לגמ"ח  כ"תרומה" עבור הלוואה של 200,000 ₪   בפריסה של 8.3 שנים  – זה למעשה שווה ערך לריבית קבועה של 2.8% בשנה. נחמד. כנראה שבבנק לא תקבלו ריבית כזו בשום צורה (נכון להיום). (*)

סיכום התוכנית

"תורמים" לגמ"ח בכל חודש 200 ₪ למשך 10 שנים. אחרי כ-20 שנה מההפקדה הראשונה, מקבלים הלוואה של 200,000 ₪ בתנאים טובים, שמקבילים לריבית קבועה על סך 2.8% ריבית בשנה.

אופציה ב':

השקעה פסיבית בשוק ההון

ישנה אפשרות אחרת.

בהולדת הילד, הוריו יפקידו בכל חודש עד החתונה 370 ₪ לתוכנית חיסכון פסיבית (על ידי רכישת תעודות סל או מוצרים פיננסיים, שעוקבים אחרי תשואות של מדדים בשוק ההון. במקרה שלנו – מדד ה-S&P 500).

התשואה שמדד ה-S&P 500 הניב בין השנים 2004-2024 עמדה על כ-11.4% בשנה בממוצע. אנחנו נלך על הערכה זהירה יותר, ונניח לצורך הדיון שהמדד יעלה ב-9% בשנה.

בהנחה שההורים השקיעו 370 ₪ לחודש במשך 20 שנה, במכשיר שמחקה את מדד ה-S&P 500, הם יגיעו לחתונה של הילד עם יותר מ-200,000 ₪ לאחר ניכוי מס! לא הלוואה, הון עצמי.

אחרי החתונה ההורים לא יצטרכו להחזיר חובות כלל, על הסכום הזה!

סיכום התוכנית

מפקידים בכל חודש 370 ₪ למשך 20 שנה, עבור כל ילד, בתוכנית חיסכון מחקה מדד, ומגיעים לחתונות הילדים עם הון עצמי משמעותי. ההון עצמי שתקבלו, מוערך על פי תשואות העבר ביותר מ-200,000 ₪.

כמה מעלות טובות לגמ"ח על פני השקעה ב מדד ה-S&P 500

אין ספק שישנן מעלות וחסרונות בשתי האפשרויות. בקטע שלפניכם נסקור את המעלות של הגמ"ח ונדון בהן אחת לאחת.

בפתח הדברים חשוב לנו להבהיר: אנו לא שוללים את האפשרות של הלוואה בתנאים טובים, כאופציה ראויה לגייס כסף לחתונות הילדים – במקרים בהם לא התכוננו מראש. אנו בסך הכל מציעים אלטרנטיבה, שאולי ראויה יותר בהנחה שיש לנו הרבה שנים להתכונן.

• הכרת הטוב לגמחי"ם המוסדיים

הציבור החרדי חייב הכרת הטוב לרעיון ששינה את התפיסה סביב הגישה של 'איך מחתנים ילדים'. בעבר, הורים היו נאנקים תחת עול חובות עתק בגובה של מאות אלפי שקלים. לא זו בלבד –  החובות התחלקו להרבה הלוואות קטנות. 5,000  דולר להלוואה אחת, נחשבו באותם ימים כהלוואה "ענקית". וכך היה מוצא את עצמו אברך שחיתן בס"ד ארבעה או חמישה ילדים בתוך מספר שנים – נוסע בכל ערב, פעם לבני ברק, ופעם לירושלים, בשביל לקחת משמער'ל, 1000 דולר, ולהחזיר 500 דולר לבער'ל.

לתוך מציאות קשה ובלתי אפשרית כזו, נולד "גמ"ח קרן הצבי", לא עוד הרבה הלוואות קטנות – לוקחים הלוואה אחת גדולה! זה היה רעיון מבורך שכמובן זכה מיד לתמיכתם של גדולי ישראל, שראו בהשתדלות לחתונות ילדים ערך עליון. ואם אלו שתי האלטרנטיבות, אכן "קרן הצבי" היא האלטרנטיבה הראויה ביותר.

אבל, האם אין אפשרות שלישית?

• לחתן ילדים מכספי מעשרות

הנושא הכי בוער בהפקדה לגמ"ח זה נושא המעשרות. כיום מקובל ברוב החוגים והעדות בציבור החרדי, שמותר לכתחילה להפקיד כסף בגמ"ח עבור חתונות הילדים. לכן קל לאברך לשים כסף בצד עבור חתונות הילדים, במקום לתת את הכסף לקופת השכונה. בואו נודה, יש בזה גם ערך מוסף – ההון המשפחתי גדל, וזה נעים בלב לכל "בעל בית".

כשמדברים על הפקדת כספים בשוק ההון לחתונות ילדים מכספי המעשרות, ישנו פולמוס הלכתי גדול. אני עומד בענווה כעני בפתח ולא רוצה להביע את דעתי הנחשבת בנושא הזה "דעת בעלי בתים" , מי אני שאדבר בפני גדולי הפוסקים וגדולי הדיינים שדנים בשאלה חשובה שכזו.

אני רק אומר בזהירות המתבקשת.

• כל אחד ישאל את רבותיו כיצד לנהוג למעשה, (תתפלאו – היום רווח בהרבה בתי הוראה להורות שעד שליש בקלות אפשר לחסוך בשוק ההון).
• לאנשים שתורמים "חומש" לכאורה יש יותר מקום להקל. ושוב – כל אחד ישאל את רבותיו.
• הדיון ההלכתי מדבר על ההפקדות לפני החתונה, ופחות על ההחזרים של ההלוואות, מהסיבה הפשוטה –  שלרוב הציבור לא יהיה 8,000 ₪ מעשרות לשלם החזרי חובות אחרי החתונה של הילד הרביעי… כלומר, המעשרות פוטרים אותנו מרכיב ה"ריבית" ולא מחלק ההחזרים. (ודאי לא באופן מלא). ולכן אולי כדאי לחשוב מחדש על רעיון מקיף ויעיל יותר.
• השפעות האינפלציה

בגמ"ח "קרן הצבי" ברור לנו כמה כסף נקבל לחתונת הילדים, הסכום ידוע מראש, ואילו בשוק ההון הסכום המדוייק הוא בגדר הפתעה, לא נוכל לחזות בוודאות כמה כסף נקבל. מכיוון ששוק ההון הוא תנודתי, ולא ניתן לחיזוי. הנתונים שיש בידינו הם תשואות העבר בלבד. מצד שני, בגמ"ח "קרן הצבי" ערך הכסף בוודאות יפחת – והתוצאה היא שיהיה לנו פחות כסף ממה שאנו צריכים, עקב שהאינפלציה שוחקת את ערך הכסף, ואם כשהילד בן שנתיים אנו חושבים שלחתונה שלו אנו צריכים 200,000 ₪. הרי שכשהילד יגדל נגלה ש-200,000 ₪ לא מספיקים, כי מחירי הדיור עלו, והוצאות החתונה התייקרו, וכיום צריכים הרבה יותר. לעומת זאת בהפקדה בשוק ההון ישנה הגנה מסויימת מהשלכות האינפלציה. (**)

אך יש גם צד שני 

מסרתי פעם שיעור בהלכות ריבית לקבוצת ניצולי שואה. רציתי לתת דוגמה אקטואלית והתחלתי בסיפור: נניח שאדם רוצה לקנות ארון בתשלומים. הם קטעו אותי: למה בתשלומים? השבתי להם – כי אין לו כסף. כל השומעים הביטו בי בתמיהה – אם אין כסף, לא קונים. לקחת הלוואה בשביל לקנות ארון?! מאן דכר שמיא, הם לא הצליחו להבין את הרציונל.

הגישה הנכונה והבריאה של הורינו וסבינו היתה שלא קונים כשאין כסף. כאשר בכל זאת רוצים לקנות, חושבים על זה מראש, חוסכים, וכשמצטבר הסכום הדרוש – קונים. בדורנו, דור האשראי והצריכה המופרזת, אפילו את הקניות בסופר אנחנו עורכים בהקפה ומשלמים ב – 15 לחודש. נוצר מצב שכסף שלקחנו בהלוואה נחשב בעינינו בטעות ככסף שלנו.

הגישה הבסיסית אמורה להיות שעדיפות א' היא לחסוך בחכמה, ורק כשעדיפות א' לא עובדת, עוברים לעדיפות ב' שהיא ללוות בחכמה.

למה לא כדאי ללוות?

כי הלוואה צריכים להחזיר, וכשההחזר החודשי גדל, זה הופך לבלתי אפשרי.

הסיבה שרוב האנשים מפקידים כסף  לגמ"ח "קרן הצבי", היא, שכרגע אין להם מספיק כסף בשביל לחסוך 370 ₪ בחודש לכל ילד. אבל מה יהיה אחרי החתונה של הילד השלישי? והרביעי? והחמישי? אז יהיה מספיק כסף לשלם אלפי שקלים החזרי חובות?

קבלו דוגמה קטנה:

בואו חשבון

לפנחס – יש שמונה ילדים. פנחס אדם שמרן, ועשה כל מה שחבריו ב"כולל" המליצו לו, ולכל ילד הוא רכש חמש יחידות בגמ"ח "קרן הצבי". הוא שילם 200 ₪ בחודש, למשך 10 שנים.

שאול – אדם יוזמתי ולא מתפשר, ואחרי חקירה ובדיקה, החליט שאול להפקיד לכל ילד 370 ₪ בתוכנית חיסכון.

פנחס – "תרם" לגמ"ח "קרן הצבי" בסך הכל עבור כל ילד, 24,000 ₪.

שאול – הפקיד בתוכנית חיסכון במשך 20 שנה בסה"כ 88,800 ₪.

אחרי שנולדו חמישה ילדים (***) ההוצאה החודשית גדלה:

פנחס – משלם 1,000 ₪ בחודש לגמ"ח קרן הצבי,

שאול – מפקיד 1,850 ₪ בחודש לתוכנית חיסכון.

בהנחה (שמרנית מאוד) שתוכנית החיסכון של שאול הניבה 9% בשנה,

שאול – מגיע לחתונה של הילד הראשון עם כ- 200,000 ₪ הון עצמי (עבור הילד המסויים הזה!).

פנחס – מקבל הלוואה מ"גמ"ח קרן הצבי" של – 200,000 ₪.

חודש אחרי החתונה של הילד הראשון:

פנחס – מתחיל לשלם החזרי חובות לגמ"ח "קרן הצבי", 2,000 ₪ בחודש.

שאול – לא משלם שקל אחד החזרי חובות!

בחתונה של הילד הרביעי:

פנחס כבר משלם החזרי חובות של 8,000 ₪ בחודש לגמ"ח "קרן הצבי".

שאול – לא משלם שקל אחד החזרי חובות!!!

מדהים לראות את ההבדל העצום בין שתי האפשרויות.

לא נעייף אתכם, נדבר רק על נתון אחד אחרון, שהוא גם המזעזע והמשמעותי מכולם.

בסיכומה של התקופה, שאול ופנחס שניהם הוציאו על חתונות שמונת ילדיהם סך הכל – 1,600,000 ₪

לפנחס – זה עלה 1,792,000 ₪

לעומתו שאול הוציא על חתונות הילדים רק – 710,000 ₪.

לא! אתם אומרים – זה הרי לא יתכן. איך קרה שאדם ששקל, התייעץ, ודאג מראש שתעמוד לרשותו בבוא העת הלוואה בתנאים טובים, יגלה למפרע שעליו לשלם הרבה יותר בשורה התחתונה?

מדוע פנחס משלם מליון שקל יותר משאול? מה הסוד?

כוחה של "ריבית דריבית"

התשובה בקצרה –

כשה"ריבית דריבית" פועלת לטובתכם, (למשל בהשקעה בשוק ההון) – אתם משלמים מיליון שקל פחות.

כשה"ריבית דריבית" לא פועלת לטובתכם, (למשל בהלוואה מגמ"ח בריבית נמוכה) – אתם משלמים מיליון שקל יותר.

ואם במקרה לקחתם הלוואה מהבנק בריבית גבוהה – ה"ריבית דריבית" פועלת לרעתכם, ואתם עלולים לשלם מיליון שקל נוספים.

מה זה ריבית דריבית?

בעזרת השם במאמר הבא.

(*) הערה: הגמ"ח מבטיח שבסוף תקופת ההחזרים, תקבלו מחצית מסכום ההפקדה כמענק. לאור זאת יש לכאורה לחשב את הריבית כ1.4% בשנה. אך מאחר וקיימות כמה הסתייגויות להבטחה זו, העדפנו להתעלם כרגע מהנתון הזה. ההסתייגות הראשונה היא, שזה יקרה כעשרים וחמש שנה אחרי תחילת התוכנית. זו תקופה ארוכה מאוד, ובזמן הזה האינפלציה שוחקת מאוד את ערך הכסף. נקודה נוספת, קבלת המענק מותנית בכך שתגישו בקשה, ושתימצאו זכאים לפי תקנון הגמ"ח. נקודה חשובה נוספת היא, שכל זה בהנחה שהגמ"ח יהיה קיים בעוד עשרים וחמש שנים, במתכונתו הנוכחית, ובתקנון הנוכחי. בקיצור – ההחזר לא מובטח לכם.

(**) אמנם האינפלציה החזויה כבר מגולמת בהנחת התשואה, אך בפני אירועי אינפלציה גדולים מהמשוער, מה שמכונה "היפר אינפלציה", שוק ההון נותן לנו הגנה. מפני שמניות בשוק ההון מחזיקות נכסים וקניינים רוחניים, והם צמודים למדד. לעומת זאת גמ"ח "קרן הצבי" – לא צמוד למדד כלל.

(***) נקטנו במספר של חמישה ילדים, מכיוון שבתוכנית של גמ"ח "קרן הצבי" תקופת ההפקדה הארוכה ביותר עומדת על 10 שנים, כך שבדרך כלל, לא יפקיד אדם עבור יותר מחמישה ילדים בו זמנית. לעומת תוכנית החיסכון, שבה יש תקופות הפקדה  ארוכות יותר ואדם עשוי להפקיד לשמונה ילדים במקביל. אך לעומת זאת, באופציה של גמ"ח "קרן הצבי" ההחזר החודשי הגבוה ביותר עומד על 8,000 ש"ח. ואילו בתוכנית החיסכון התשלום החודשי הגבוה ביותר עומד על  2,960 ש"ח עבור שמונה ילדים!

נכתב על ידי: גימפל 

לתגובות והערות – bituach1997@gmail.com

(גמ"ח "קרן הצבי" הינו דוגמה תיאורטית בלבד, כל קשר בינו לבין ארגון כזה או אחר – הינו מקרי בהחלט. המידע המוצג במאמר זה נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין לראות בו ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך או נכסים כלכליים כאלו או אחרים. המחבר אינו נושא באחריות לכל נזק עקיף, ישיר או תוצאתי שעלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג במאמר זה.

הניתוח המוצג במאמר מבוסס על הנחות מסוימות ועל מידע זמין נכון למועד כתיבת המאמר. תנאים בשוק משתנים באופן תדיר, והמידע המוצג עשוי להתיישן. לכן, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות המוסמך לכך לפי החוק,  לפני כל החלטה/ פעולה.)